חצי האי הירקוני

הפרוגרמה שלנו הניחה את ניצול התופעה המעניינת ולאו דווקא כיסוייה. העיקרון המנחה היה להשתלב בתופעה ולייצר ארכיטקטורה נטמעת, דינמית ומשתנה יחד שלבי הגאות והשפל של היום ולייצר מתח טבעי ולא כיסוי אורבני.
ניסיון לייצר מתח טבעי שכזה מייצר לא מעט אתגרים, אבל בו זמנית טומן בחובו הזדמנות לארכיטקטורה מעניינת. כך למשל: הבסיסים של עמודי התמיכה החשופים נמצאים בתוך המים (לפחות חלק מהיום, תלוי בגאות ובשפל), ובניית פרויקט שכזה מצריך התחשבות רחבה בבנייה בתוך מים רדודים ועמוקים. התוצר האדריכלי של המשחק עם הגאות והשפל מייצר "ארכיטקטורה נחשפת" בעת השפל. בנוסף, התופעה הטבעית הזאת בצד התכנון מייצרת חוויה מחזורית שמאפיינת את המתחם כולו.

כך למשל: מעגל התצפית (השביל העגול שנמצא בחלק הצפון מזרחי של הפרויקט) מופיע ונעלם בהתאם למצב הים. כשהים נמצא בגאות – הוא מכוסה וכשהוא בשפל הוא נחשף. העיקרון תקף גם לגבי עמודי התמיכה של הבניינים – בעת גאות הם נסתרים ובעת שפל הם נחשפים. היישום נעשה באמצעות המשך ישיר של "רצועות המלחה" ובכך נוצרת ארכיטקטורה משתלבת. בנוסף, הרצועות מאפשרות כניסה של רוח מפולשת, וכיוון הבינוי מאפשר את ההצללה מכיוון דרום. בכך, גם בימי הקיץ החמים מתאפשר להלך בנעימים במקום.
המתחם כולו מתפרק לשישה חלקים עיקריים: הפארק, הנחל, אזור המלחה, העיר, המעגנה, המזחים והים. הניצול למתחמים הללו מגוון: ספורט וחינוך ימי, מרכז וגלריה קהילתית, מלון לתיירות ייחודית, מקכז מבקשים למורשת מקומית, תיאטרון, ספריה מוזיאון, חממת אומנות, בי"ס למקצועות יצירה וסדנאות יצירה, תצוגה לאומנים ומלון לתיירות שייט. סך כל הפרויקט מתפרש על כ-250 דונם.

הפרויקט נעשה בשיתוף האדריכל מיכאל וולמה ון דר מולן, ובהשתתפות האדריכלים מיכל סולומון, אור ריחני, עפר ליכט ושגיא שוורץ.