בית התפילה

המשמעות האטימולוגית של צירוף המילים "בית-כנסת", היא כמובן "המקום של הכינוס". בנוסף, אפשר לטעון שיש שני ערכים נוספים שחבויים בתוך המונח: לימוד ותפילה. בית כנסת קהילת ידידיה, שנמצא ברחוב ליפשיץ בירושלים, מהווה נקודת כינוס שנועד לשרת את שלוש המטרות הללו (כינוס, לימוד ותפילה) עבור קהילתה ידידיה, על כלל מרכיביה האנושיים, המרובדים והמיוחדים.

מקור ההשראה הראשי לעיצוב הגיאומטריה המעגלית של בית הכנסת היא התנועה הייחודית של התעטפות הטלית במהלך התפילה. בנוסף, המבנה עשוי מרצף עקומות היוצרות תיבת תהודה אקוסטית המקלה על תפילת החזן. אור עליון החודר לחלל מצד מערב לעת שקיעה, מסמן את תחילתו של יום חדש בעולם היהדות. ארון הקודש העשוי מפיסות בגדלים ובגוונים משתנים של עץ זית, פונה לכיוון הכותל המערבי וממוקם בתוך מסגרת זכוכית על רקע שמי ירושלים.

הרמפה מאפשרת את עליית המתפללים והמתפללות בתהלוכה טקסית מהכניסה לאולם התפילה הממוקם בקומה השנייה. בנוסף, היא משמשת כתווך בין קיר האבן הפנימי לקיר החיצוני העשוי מפרופיל זכוכית קונסטרוקטיבית, התחום שבין קודש לחול. ביחד עם נציגות נבחרת של חברי הקהילה האורתודוקסית עובדו פרטי הפנים השונים לאפשר ישיבת נשים וגברים במפלס אחד, ובאמצעות מחיצת בד ניידת ליצור הפרדה במידת הצורך.

מתוך רצון להשתלבות בנוף הרקמה האורבנית, בוצעו עבודות פיתוח בחזית המבנה עבור יצירת חצר מרצופת ומחופה בפרגולה. בצד הצפון המזרחי נותר שטח החווה (בעבר המתחם היה שייך לחווה החקלאית בירושלים). 

כל פרטי הריהוט והמבנה הותאמו לנגישות למוגבלי תנועה ובשל כך משמש המבנה מזה שנים רבות בנוסף גם כמרכז קהילתי לנכים.